קרן השתלמות היא אפיק חיסכון בעל יתרונות רבים ההופכים אותה לאחד הערוצים הרווחיים ביותר להשקעה עבור שכירים ועצמאים.
היא מתאימה לטווח השקעה בינוני ואילך, היתרון העיקרי שלה הוא הטבות מס על ההפקדות. ניתן לפדות את הסכום והרווחים שנצברו בה, מבלי לשלם על כך מס, בתום תקופה של 6 שנים (ובמקרים מסוימים, 3 שנים). אין כיום בישראל אף אפיק חיסכון או השקעה אחר, שאינו חיסכון לפנסיה, בעל הטבות מס דומות. מי רשאי להצטרף לקרן השתלמות?
קרן השתלמות לשכירים: תלוי בהכרח בהסכמת המעסיק להפקיד לקרן השתלמות. העובד אינו יכול להצטרף באופן עצמאי או להפקיד עצמאית לקרן השתלמות קיימת. כיום אין חובה כלפי המעסיק לצרף את עובדיו לקרן השתלמות. בחלק ממקומות העבודה וענפי המשק חלים צווי הרחבה והסכמים קיבוציים המחייבים מעסיקים לצרף עובדים לקרנות השתלמות. במקומות עבודה רבים אחרים נהוג לאפשר הפקדות לקרן השתלמות, כהטבה לעובד וכחלק מהתנאים הסוציאליים. בכל מקרה, מומלץ להכניס דרישה זו לחוזה העבודה כאשר מנהלים משא ומתן על השכר, שכן זו הטבה משמעותית מאד יחסית לכל הטבה אחרת שתוכלו לקבל, גם בשל הפרשות המעסיק שנוספות להפרשת העובד וגם בשל הטבות המס. אם לפי חוזה ההעסקה שלכם לא מגיעה לכם קרן השתלמות, מומלץ לדרוש אותה בהמשך הדרך במהלך דיוני השכר שלכם. אחוזי ההפרשה במעמד שכיר: 7.5% הפרשת מעסיק 2.5% הפרשת העובד
קרן השתלמות לעצמאים: להבדיל מעובד שכיר, עובד עצמאי מחליט בעצמו אם הוא מעוניין בקרן השתלמות. במידה וכן, העובד העצמאי זכאי להטבת מס על הפרשותיו לקרן ההשתלמות, עד לתקרה שנקבעה.
קרן השתלמות למורים ועובדי הוראה: מורים וגננות זכאים לקרן השתלמות, שלרוב משמשת אותם כדי לצאת להשתלמויות או לשנת שבתון במהלכה אינם עובדים בתפקידי ההוראה שלהם. מי שלא עובד, מכל סיבה שהיא, לא יכול להצטרף לקרן השתלמות בעצמו וגם לא להפקיד לקרנות השתלמות שרשומות על שמו.